<h1>אבודרהם סדר תפילות השבת</h1>
<h2>דף עט:</h2>
ומקדש בביתו, כדי להוציא בניו ובני ביתו, מתחיל ויכלו, ומברך בורא פרי הגפן ואחר כך על היום, ושותה ממנו מלא לוגמיו, ואם שתה פחות לא יצא. וכתבו התוספות לאו מלא לוגמיו ממש, אלא כדמפרש במסכת יומא (פ' ע"א) וכמה כמלא לוגמיו, כל שאילו מסלקו לצד אחד בפיו ויראה כמלא לוגמיו, והוא רוב רביעית. ואם היו המסובים שנים או רבים, ולא טעם המקדש, וטעם אחר מלא לוגמיו, כתבו הגאונים שלא יצא, אלא אם כן טעם המקדש, וכן כתב בעל הלכות גדולות. וכתב עוד אי אשתלי ולא טעים, ושתו אחריני, מיתי ליה כסא אחרינא ובריך בורא פרי הגפן, ולא צריך לאהדורי ולקדושי. והא דמשמע בערובין דסגי בטעימת אחר, פירשו הגאונים, היינו דוקא בשאר דברים שטעונין כוס. אבל קידוש לא יצא אלא אם כן טעם המקדש. והרא"ש כתב שגם בקידוש יוצאין בטעימת אחר, ומיהו צריך אחד מן המסובין לשתות מלא לוגמיו, ואין שתית שנים מצטרפות למלא לוגמיו, דלא מיקרי שתיה של הנאה בפחות ממלא לוגמיו, ואנן בעינן שיהנה אחד מהם מכוס של ברכה. ומכל מקום מצוה מן המובחר שיטעמו כולם, וכן הוא דעת רש"י. כתב בעל הלכות גדולות, מאן דמקדיש ומקמי דליטעום משתעי, הדר מברך בורא פרי הגפן, ואין צריך לחזור ולקדש. ובהבדלת מוצאי שבת אפרש דין טעמו פגמו, בעזרת ה'.
